בגדים מאז ומתמיד היוו כלי להציג את עצמנו לסביבה, להצהיר הצהרות, לספר סיפור (:
ברצוני לחלוק עימכם מקרה אמיתי שקרה לאח של בן זוגי, במילים שלו:
מעשה שהיה כך היה...
"ניקיון חלונות בסנפלינג זו עבודה די מלוכלכת. את רוב הבניינים מנקים פעם בחצי שנה ככה שבסוף יום העבודה אני תמיד חוזר הביתה עם כמה שכבות טובות של אבק, שלא כל כך אוהב לרדת בכביסה. אז אני מייעד לעצמי מספר מצומם של בגדים שאני מוכן להקריב למען תל אביב נקייה יותר, ואז הם פשוט ממשיכים וממשיכים לצבור לכלוך.
ביום שישי אחד חזרתי הביתה מעבודה מאובקת במיוחד, לבוש בחולצה שהייתה אי פעם לבנה. ברחוב שלי בנווה צדק יש דוכן קטן שמוכר ספרים ללא מוכר. ניגשתי והסתכלתי אם יש משהו מעניין, ואיש מבוגר התקרב, הסתכל אלי ושאל "מה יש לנו היום?". אני עובר בדוכן הזה כמעט כל יום ואף אחד לא דיבר איתי שם מעולם. אמרתי לו שאין מי יודע מה מבחר טוב, והוא ענה לי ש"טוב אבל צריך לדעת לקרוא בשביל להנות מזה". הסתכלתי עליו קצת מבולבל, והוא כאילו קלט שלא לגמרי הבנתי את הרמז שלו, אז הוא הוסיף "ואתה נראה לי כמו מישהו שלא כל כך יודע, נכון?" הסתכלתי עליו בשוק, כשלא נותר עוד מקום לספק - הבנאדם חשב שאני הומלס אנאלפבית. צעקתי עליו שמה נראה לו וכו' וכו' והלכתי משם די המום. אחרי שהתקלחתי והחלפתי לבגדים נורמאלים, יצאתי מהבית והבחור עדיין היה שם. לא שלטתי בעצמי וצעקתי אליו - "עכשיו זה נראה שאני כן יודע לקרוא"? “
ובכן בגדים אכן משדרים משהו לסביבה. יש מי שלא יודע לפרש נכון ושחושב שאדם הלבוש בגדים עם כתמי צבע הוא אנאלפבית, אך זו כבר בעיה קשה אצלו... !!!!
ועוד קצת על מה שבגדים משדרים....
אני מכירה מספר נשים (נשים לרגע את הגברים בצד) שלא יודעות להתלבש וזו מחמאה עבורן. הן מקסימות! חכמות, יפות, מצחיקות. אני אוהבת אותן בכל ליבי אך אני מזיעה בכפות הידיים רק מלחשוב על המלתחה שלהן. לא כולם יודעים איך להתלבש. אף פעם לא ציפיתי מכולם להראות מדהים ואני בטח לא אשפוט את האופי שלהן כי הן לא יודעות להתאים צבעים.
אז למה אני מבלבלת לכן במוח????
כי ישנם אנשים שחושבים שלרוב מי שכן מתעניין באופנה, הינו אדם שיטחי או לא מספיק עמוק, ולכן ברצוני להמליץ על ספר מקסים שאליו נחשפתי בשם The Thoughtful Dresser אותו כתבה Linda Grant שאני ממליצה לכל אחת ואחד לקרוא. גרנט מספרת על תפקידה של אופנה בחיינו ולאורך ההיסטוריה. ספר בו היא חולקת איתנו גם קצת מחייה האישיים ומחיי נשים מדהימות שמבינות באופנה. היא מספרת על העיסוק באופנה, על מה שאופנה משדרת לעולם ובכל מה שקשור אליה. בנוסף היא מנסה להראות כמה האופנה חשובה עבור תרבות, היסטוריה וחיי היומיום שלנו, כיצד היא משפיעה וקשורה בהכל בעצם ולמה מי שמתעניין באופנה הוא לא שיטחי בכלל (:
פיסקה אחת קטנטנה-
"The idea that we find our identities and then express them through clothes in a series of fixed messages is to simplify a complicated process. It is not just our identities change (when we start work, when we have children, when the children leave home) but that we ourselves are passing through time, and through fashion itself”
The Thoughtful Dresser, Linda Grant, עמוד 127.
ואני חייבת לסיים במשפט מהספר שקרע אותי מצחוק, שהיא לקחה מאנדי וורהול הענק-
"when I see people dressed in hideous clothes that look all wrong on them, I try to imagine the moment when they were buying them and thought , 'this is great. I like it. I'll take it' “
The Thoughtful Dresser, Linda Grant, עמוד 133
נ.ב
אני חייבת להגיד תודה לרויטל מדר המהממת שהמליצה לי על הספר הזה מזמן מזמן ועד היום אני לומדת ממנה המון המון על אופנה (:
